שאלה

שלום כבוד הרב

יש לי חברה קרובה מאוד דתייה, כשסיפרתי לה לאחרונה שאני מתכוונת לבצע טיפול אסתטי שכולל ניתוח פלסטי היא המליצה לי לוודא לפני כן האם מותר על פי ההלכה לבצע את הניתוח.

האמת שזה מאוד הפליא אותי, בכלל לא חשבתי שלהלכה יש מה לומר בנושא. בסך הכול מדובר על ניתוח פלסטי, מה כבר יכול להשתבש?!

תשובה

ובכן, כנראה שאינך המופתעת היחידה מכך, אך חברתך צודקת בהחלט. שאלת הניתוחים הפלסטיים היא סוגייה הלכתית מורכבת שעסקו בה גדולי הפוסקים בדור האחרון בגלל הבעיות ההלכתיות השונות שעלולות להיות כרוכות בביצוע ניתוחים מסוג זה.

תכף אפרט כמה מהבעיות ההלכתיות הכרוכות בביצוע ניתוחים פלסטיים למטרות אסתטיקה, אבל לפני כן חשוב לי להבהיר נקודה חשובה:

לפני קבלת החלטה מעשית בעניין זה יש להתייעץ באופן ספציפי עם רב פוסק הלכה כדי לקבל הנחייה מותאמת אישית בהתחשב באופן פרטני בנסיבות המקרה ובצרכים האישיים שלך. הדברים הבאים נועדו רק לצורך הידע הכללי והיכרות עם הנושא, ואין לראות בהם הנחיה הלכתית מעשית.

הגוף הוא של אלוקים, לא שלנו

התפיסה של ההלכה היהודית גורסת שגופנו וחיינו אינם רכושנו האישי שניתן לעשות איתו מה שרק נִרצה. גופנו הגשמי מושאל לנו מאת אלוקים למשך כל ימי חיינו כדי לאפשר לנו למלא את שליחותנו בעולם הזה – שליחות שדורשת את קיומו של גוף גשמי חי ומתפקד (הנשמה לבדה, קדושה ונאצלת ככל שתהיה, איננה יכולה להניח תפילין, להדליק נרות שבת, או לעשות חסד עם הזולת).

מכיוון שגופנו ניתן לנו בתור פיקדון בלבד ואין לנו בַּעֲלוּת עליו, איננו רשאים להטיל בגוף מום, לפגוע בגוף או בכבודו, לפצוע אותו או להזיק לו בכל דרך שהיא וגם לא לגרום לנפש סבל, כאב או צער. מסיבה זו, כל פעולה הכוללת פציעה של הגוף כחלק מהתהליך, או אפילו תחושת כאב בלבד, היא מראש בעייתית מבחינה הלכתית.

הפיקדון של הגוף בידינו מחייב אותנו לשמור עליו, להגן על בריאותו ועל כבודו וגם לרפא את עצמנו ככל שהדבר נדרש. משום כך מותר לנו, ולעתים אף חובה עלינו, לבצע בגופנו ניתוח שיש לו צורך רפואי מובהק (כמו לצורך טיפול במחלה או בפציעה או במקרים מסוימים כדי לסייע לגוף לתפקד טוב יותר). זאת, גם כאשר מהלך הניתוח מצריך פציעה מסוימת בגוף.

לעומת זאת, ניתוח שאין לו צידוק רפואי ממשי ונועד רק למטרות אסתטיקה מעלה את השאלה: האם אכן מותר לנו לפצוע את הגוף שהופקד בידינו מסיבות שאינן רפואיות?

סיכונים בריאותיים

הבעיה ההלכתית מחריפה כאשר לוקחים בחשבון גם את מֵמד הסיכון. בניתוחים פלסטיים רבים, במיוחד כאלו המצריכים הרדמה כללית, קיים חשש להתפתחות סיבוכים רפואיים שעלולים להכניס את הגוף לסכנה וכפי שכבר הזכרנו אנו מצווים לשמור על בריאות הגוף ולהימנע מסיכונים מיותרים.

איסור "לא ילבש"

בעיה הלכתית נוספת קיימת בביצוע ניתוחים פלסטיים לצרכי אסתטיקה בלבד. התורה אוסרת על גבר לחקות הופעה נשית, כלומר להתלבש בבגדי נשים או לאמץ פרקטיקות טיפוח שנחשבות נשיות באופן מובהק (וכמו כן באותה מידה לאישה אסור לחקות הופעה גברית).

לפי חלק מהפוסקים שיפור קוסמטי באמצעות ניתוח נתפס כמעשה טיפוח נשי ולכן לגבר אסור לבצע אותו.

כאב למניעת כאב

בשנת תשכ"ד (1964) אישה שהאמינה שניתוח פלסטי עשוי להגביר משמעותית את הסיכוי שלה למצוא בעל מתאים, הציגה את המקרה שלה בפני כמה פוסקים מובילים וביקשה לקבל את חוות דעתם.

הרב מרדכי יעקב ברייש (1896–1976, מחבר ספר השו"ת 'חלקת יעקב') הוכיח ממקורות שונים בתלמוד שהכאב הפסיכולוגי הקשור בתחושת החריגות קשה יותר מהכאב הכרוך בביצוע ניתוח, ולכן התיר לבצע את הניתוח הזה שנעשה כדי להקל על מצוקה פסיכולוגית.

הרב ברייש התייחס גם לסיכונים הכרוכים בניתוח וקבע שעם התקדמות הניסיון וצבירת המומחיות בתחום הצטמצמו הסיכונים במידה ניכרת ולפיכך אין לאסור את ביצוע הניתוח בגלל החשש לסכנה בריאותית.

ניתוח מכבד

גם הרב משה פיינשטיין (1895–1986, מחבר ספר השו"ת 'אגרות משה'), הפוסק המפורסם ביותר בדור הקודם, הסביר שהאיסור לפצוע את הגוף או לגרום לכאב מוגבל רק למקרה שבו הדבר נעשה בצורה משפילה או מתוך רצון לפגוע ולכן לא מונע מביצוע ניתוח פלסטי מבוקר בגלל צורך אסתטי.

היופי ביצירה האלוקית

לעומתם, הרב אליעזר ולדנברג (1915–2006, מחבר ספר השו"ת 'ציץ אליעזר') פסק חד משמעית שניתוח קוסמטי אסור. לדעתו, הציווי של התורה "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" שממנה למדים על ההיתר והחובה לבצע פעולות רפואיות בגוף בעת הצורך, אינה מתירה לבצע בגוף פרוצדורות קוסמטיות גרידא שאין בהן צורך רפואי מובהק אם הן כרוכות בפציעה או בכאב.

הרב ולדנברג מוסיף גם נימוק הגותי מעורר מחשבה. עלינו להאמין, כך הוא מסביר, שאלוקים הכל-יכול שהוא האָמָן והיוצר הגדול מכולם, יצר אותנו בצורה המתאימה ביותר ואין לנסות לשנות אותה. לדעתו, עצם השאיפה להתערב במעשה ידיו של אלוקים ולשנות את המראה הטבעי רק בגלל שיקולי יופי אופנתיים וחברתיים מהווה יחס מזלזל כלפי היצירה האלוקית!

לסיכום

מכיוון שמדובר בנושא מאוד סובייקטיבי ואנשים עלולים בקלות להשלות את עצמם לגבי מידת הכאב והחריגות הקשורים במראה שלהם, יש חשיבות עליונה לדון בכך באופן אישי עם רב פוסק הלכה כדי לבחון באובייקטיביות את מידת הצורך הפיזי או הנפשי בכל מקרה לגופו, וגם חלופות שונות אפשרויות.